אתר זה משתמש בקבצי קוקיז אתר זה משתמש בקבצי Cookies כדי להתאים אישית תוכן ומודעות. למידע נוסף OK
X
אנא בחר את גודל הפונט הרצוי:
מועדון החברים של פורטל נכי צהלהכרה כנכהחמי מרפאייעוץ משפטיקנאביס רפואיטפסים להורדהרכב רפואיטבלאות תגמוליםטיפולים רפואייםזכויות והטבותארגון נכי צהלאגף השיקום
X סגירה
 

האם בקרוב תהיה הכרה ביתר לחץ דם בשל סטרס נפשי

האם משרד הביטחון בדרך להכיר ביתר לחץ דם בשל סטרס נפשי?

מחלת יתר לחץ דם היא נפוצה ביותר. רבים סובלים מיתר לחץ דם בלי שהם על כך, לצד השיעור הגדול באוכלוסיה שהוא מאובחן כסובל מיתר לחץ דם ואף מטופל בתרופות לאיזונו. המחלה מכונה "הרוצח השקט", לאור האירועים המוחיים והלבביים ויתר הפגיעות הקשות באיברי המטרה שמתרחשים לאחר שנים של חוסר אבחנה. כשהקשים בהם הוא אירועים מוחיים.

רבים מהעובדים במקומות עבודה, ובהם גם אנשים המשרתים במערכת הבטחון, סבורים שהם חוו סטרס נפשי,  בשל לחץ הכרוך בביצוע עבודתם ומשימתם הבטחונית, בלחץ לעמוד בזמנים, בלחץ ביחסים עם האחראים ועם עמיתים לעבודה, וכיוצא באלה.

כאמור עניין זה הוא נחלתם של עובדים רבים, אולם אנשי מערכת הבטחון חשים זאת יותר מאחרים, בשל אופיו המיוחד של השירות בצבא, במשטרה, בשירות בתי הסוהר, וביתר זרועות מערכת הבטחון.

אין המדובר בסטרס נפשי שהוא בבחינת פגיעה נפשית או סטרס שהוביל לנכות פסיכיאטרית דווקא, אלא ברמת דחק מתמשכת ושוחקת, ולעתים גם אירוע דחק חד, שעלולים להיות בעלי השלכות על הגוף.

הסטרס הנפשי שבעבודה הוא לעיתים חמור במיוחד. כך, והדבר אינו מפתיע, עובדים בתחום הביטחון, כחיילים, שוטרים וסוהרים, הם החווים סטרס ברמה הגבוהה ביותר.

עובדים אלו חשופים מטבע תפקידם, ולעתים מדי יום, למראות קשים, לטרגדיות אנושיות, לאיום ממשי על שלמות הגוף, ולמצבים מסכני חיים.

על רקע זה מובנת סברתם של רבים מעובדי מערכת הביטחון, על פיה תפקידם גרם להם לסטרס שהוביל להתפתחות מחלת יתר לחץ דם.

האם עובדים אלו זכאים להכרה ? כידוע על פי חוק הנכים זכאי להכרה, לטיפולים, לשיקום ולתגמולים רק מי שפגיעתו היא תוך ועקב השירות.

כלומר אם עובד מעובדי מערכת הבטחון יצליח להוכיח כי מחלת יתר לחץ דם ממנה סובל נובעת מתנאי השירות, קרי מהסטרס הנפשי הניכר שחווה לאורך השנים, הרי שהנפגע יהיה זכאי לכל ההטבות המגיעות לנכה צה"ל.במיוחד יש חשיבות לעניין ככל שתהיה פגיעה באברי המטרה, שם היקף הטיפול של משרד הבטחון הוא נרחב ביותר, ופעמים רבות הרבה מעבר לטיפול המוענק לפי סל הבריאות שבקופות החולים.

משרד הבטחון נוהג לדחות תביעות להכרה במחלת יתר לחץ דם, בטיעון דומה לזה שהוא מעלה בתביעות הנוגעות למחלות אחרות, כמחלות לב או סוכרת.

הטיעון של משרד הבטחון הוא שיתר לחץ דם הוא שכיח ביותר, במיוחד ככל שהגיל מתקדם, ועל כן קשה להוכיח כי הסטרס מהשירות הוא דווקא זה שהוביל לפגיעה, ולא למשל הגיל. משרד הביטחון יטען למשל ששוטר בן 45 פיתח יתר לחץ דם על רקע גיל או על רקע גנטיקה אם למשל קיימים מקרים דומים במשפחתו.

ואולם אין כל חולק שאכן קיימת חפיפה מסוימת בין האוכלוסייה הבוגרת לבין קבוצת עובדי מערכת הביטחון. לכאורה טיעון זה הגיוני וקשה לסתירה, ואולם הוא למעשה גורם פגיעה וקיפוח בתובע המסוים, אשר מבקש לברר את עניינו הייחודי שלו ולהדגיש את השוני בינו לבין האוכלוסיה כולה.

האם סנונית ראשונה מבשרת על הכרה ביתר לחץ דם?

לאחרונה חל שינוי בעמדת יועץ רפואי של קצין התגמולים במשרד הבטחון, אשר למעשה מכריע וממליץ לקצין התגמולים האם לקבל תביעה להכרה או לדחותה.

ס', שוטר בדימוס בן 61 אשר סובל מיתר לחץ דם, הגיש תביעה לקצין תגמולים באמצעות  משרדנו וטען שהואעבד שנים רבות בעבודה קשה ביותר כשוטר, בלחץ נפשי קשה ומתמשך, אשר גרם להתפתחות יתר לחץ דם.

ס' ביקש כי קצין התגמולים יבחן את המקרה לגופו, ויתעלם מן הסטטיסטיקה הכללית של שכיחות מחלה זאת בקרב בני גילו.

קצין התגמולים העביר את הדיון ליועץ רפואי מטעמו אשר קבע לראשונה כי ישנם למעשה די מחקרים שקובעים כי כאשר מתקיים סטרס כרוני הרי שהדבר להיות גורם בהתפתחות יתר לחץ דם.ולפיכך היתה מסקנתו הסופית של אותו יועץ היא כי יש לקבל את שירותו הארוך של ס' כגורם למחלת יתר לחץ הדם מממנה סובל.

לאור זאת הוא קבע קשר סיבתי של גרימה בין השירות לבין מחלת יתר לחץ הדם.

ראוי לציין כרקע כי קצין התגמולים מסתייע במומחים שונים, אשר נבחרים על ידיו מפעם לפעם, ושעשויים לקבוע ואף קובעים דעות מנוגדות לעמדה זו, ובכך לעתים משנה קצין התגמולים את דעתו של היועץ בו בחר, על ידי החלפת היועץ וקבלת העצה הרפואית של אותו יועץ חדש.

במקרה של מחלת יתר לחץ דם, יתכן שריבוי המקרים של הסובלים ממחלה זו אצל שוטרים, סוהרים ואנשי קבע, יוביל את קצין התגמולים במשרד הבטחון לפנות למומחים שעמדתם מראש ידועה בעניין הקשר הסיבתי במחלת יתר לחץ דם, ובעקבות זאת יפחתו הסיכויים להכרה במחלת יתר לחץ הדם.

לדאבוננו מכירים רבים את המאבק העיקש והקשה שצפוי לתובע הכרה ממשרד הבטחון, במיוחד במחלות שיש להן גורמים שונים, או במחלות שקיימות לגביהן עמדות שונות בין המומחים.

עם זאת לאור ההשלכות הקשות של מחלת יתר לחץ דם לאורך השנים, ופגיעתה באיברי המטרה, יש לקוות ששהחלטת היועץ הרפואי במשרד הבטחון להכרה ביתר לחץ דם תתקבל על ידי קצין התגמולים במשרד הבטחון, ויש לראות בה סנונית ראשונה  להכרה בתביעותיהם של אנשי מערכת הבטחון להכרה במחלה זו. 

המאמר נכתב על ידי : עו"ד יואב אלמגור


 

נותני חסות: