תקנות הנכים - תוספת מיוחדת עקב פרישה מוקדמת

2. לא תיקבע נכות משולבת של תיפקודי היציבה וההליכה לענין תקנות אלה אלא לנכה שנתקיימו בו כל אלה:

(1) גילו 50 שנים או יותר ונקבעה לו דרגת נכות שאינה פחותה מ- 50% לפי תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל–1969, בשל אחת מאלה:

(א) פגיעה בגפיים התחתונות;

(ב) פגיעה באגן הירכיים;

(ג) פגיעה בעמוד השדרה עם נזק למערכת העצבים השדרתית;

(ד) פגיעה בעמוד השדרה עם נזק בתנועתיות עמוד השדרה למעט פגיעה בעמוד השדרה הצוארי;

(2) הוא אינו מסוגל, לפי קביעת רופא מוסמך כאמור בתקנה 1, לעבוד בעבודה כלשהי או לעסוק במשלח יד כלשהו;

(3) הוא הוכיח, להנחת דעתו של קצין התגמולים, כי פרש כליל מעבודתו וכי אינו עובד בכל עבודה או עסק;

(4) הוא הוכיח כי אינו מקבל קיצבת נכות מן המוסד לביטוח לאומי;

(5) הוא הוכיח, להנחת דעתו של קצין התגמולים, כי הכנסתו מכל מקור שהוא אינה עולה על פי שניים מהשכר הממוצע במשק, כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח–1968 - אם הוא רווק, ופי שלושה - אם הוא בעל משפחה.

3. נכה שנתקיימו בו התנאים המפורטים בתקנה 2 תשולם לו תוספת לתגמוליו בהתאם לגילו, כמפורט בטור א' להלן, בשיעורים כמפורט בטור ב' להלן:

טור א טור ב

גיל הנכה התוספת

(1) מ- 50 שנים עד 60 שנים סכום בשיעור של 88.9% מן המשכורת המשתלמת לעובדמדינה שדרגת משכורתו היא 17 של הדירוג המינהלי (להלן – הסכום הבסיסי).

(2) עולה על 60 שנים עד 61 שנים 80% מן הסכום הבסיסי.

(3) עולה על 61 שנים עד 62 שנים 70% מן הסכום הבסיסי.

(4) עולה על 62 שנים עד 63 שנים 60% מן הסכום הבסיסי.

(5) עולה על 63 שנים עד 64 שנים 40% מן הסכום הבסיסי.

(6) עולה על 64 שנים ....... 20% מן הסכום הבסיסי.

4. תחילתן של תקנות אלה ביום כ"ח באדר ב' תשמ"ד (1 באפריל 1984).

כ"ד בסיון תשמ"ד (24 ביוני 1984) משה ארנס

שר הביטחון