אני פצוע צה"ל עם פגיעה אורתופדית שאוהב לטייל ולראות עולם. כאשר בשנים האחרונות בעקבות "הסכם השמים הפתוחים" והמחירים הנוחים יוצא לי לטוס פעמים-שלוש בשנה ליעדים שונים.
ברוב הטיולים הטיסה היא החלק "הקשה" יותר בטיול. ההגעה לשדה התעופה עם מזוודה ותיק יד, העלייה למטוס והישיבה הממושכת במקום "צפוף" יחסית מכבידה מאוד על הטיול ופעמים רבות פוגמת לרעה על החוויה כולה.
אישית, עקב מגבלותיי אני מעדיף תמיד לטוס עם חברת התעופה הישראלית "אל-על". אף על פי שפעמים רבות ניתן להשיג "דילים" זולים יותר.
מהניסיון והידע שצברתי בשנים האחרונות, גיליתי שעל חווית הטיסה שלי כפצוע צה"ל אחראי צוות הטיסה. ואם צוות הטיסה רגיש ובעל נכונות לעזור לסייע – הרי שבידיו של הצוות להפוך את החלק הקשה שלנו פצועי צה"ל "הטיסה" לחוויה נעימה יותר.
בתקופת חגי תשרי האחרונה (תש"פ) יצאתי לחופשה במדריד. בתאריך 2.10 עליתי על טיסת אל-על 397 ונחשפתי לצוות מדהים שדאג להנעים את הטיסה, למצוא מקום ישיבה נוח ונגיש ולסייע בכל בקשה.
החלטתי לפרסם את המאמר הזה מהסיבה הפשוטה - מרבית האנשים דואגים לשלוח מכתבי תלונה על שירות או יחס גרוע של צוות הדיילים בטיסה. אך כאשר הם נתקלים בצוות דואג ורגיש הם עוברים על כך לסדר היום.
אני החלטתי לנהוג אחרת, למדתי שאין טעם להתלונן על צוות גרוע (כי הטיסה כבר עברה והחוויה הלא נעימה היא כבר היסטוריה).
לכן חשוב מאוד לפרגן לצוות הדיילים שפעל כראוי. לשבח אותם בתקווה שהצוותים הבאים ילמדו מהם וירצו להיות כמותם.
לצוות הדיילים בטיסה 397. למנהל השרות צור ציון והדיילים ישראל לופו, אברהם ארן, הדר ארמוסה, אורית גרופי ואושר מזוז.
הרבה תודה והערכה על עזרתכם בטיסה, היחס המכבד והנכונות לעזור – בזכותכם חווית הטיסה הייתה מושלמת – בזכותכם אני בוחר לטוס אל-על